במקום שבו הכוח לברך והכוח להעניש נתונים בידיים שונות, כל אחד מהם מרסן את האחר, ובמרחב שביניהם צומחת החירות. במקום שבו אדם אחד מחזיק בשניהם, דבר אינו מרסן אותו, וכשהוא הולך לעולמו כל מעשה שלטוני שלו נעשה תקדים מקודש. הרגע המסוכן ביותר בחייה של כל אמונה הוא היום שבו מגישים לנביא שלה כס מלכות.
הקיסר בשלג
בינואר 1077 עמד השליט החזק ביותר באירופה יחף בשלג מחוץ לטירה בצפון איטליה, לבוש בכותונת הצמר הגסה של חוזר בתשובה.
היה זה היינריך הרביעי, מלך הגרמנים ויורש האימפריה של קרל הגדול. בתוך טירת קנוסה, בחום ובלי חיפזון, ישב האפיפיור גרגוריוס השביעי, אדם ממוצא צנוע. השניים הסתכסכו בשאלה שנשמעת יבשה ושהייתה למעשה כל עניין השלטון באירופה: למי מהם הזכות למנות בישופים. היינריך הכריז שהאפיפיור מודח. האפיפיור השיב בנידוי המלך ובשחרור נתיניו משבועותיהם. בתוך חודשים התמרדו הנסיכים הגרמנים, והיינריך הבין שיאבד את כתרו אם הנידוי לא יוסר.
וכך חצה את האלפים בעיצומו של החורף והתייצב בשער. שלושה ימים, מספרים הכרוניקנים, עמד בחצר מבוקר עד דמדומים, צם ובוכה, בעוד האפיפיור שוקל. ביום הרביעי הכניס אותו גרגוריוס ומחל לו.
זה לא הכריע דבר. בתוך שנים אחדות חזר היינריך עם צבא, וגרגוריוס מת בגלות. אפיפיורים וקיסרים המשיכו להילחם עוד מאתיים שנה. אבל התמונה לא משה עוד מזיכרונה של אירופה: מלך כורע על ברכיו לפני כומר, וכומר שבסופו של דבר לא הצליח להחזיק במלך.
עוד 4 דקות: הבורר של אל-מדינה, פרשנות, הלקח
המנויים קוראים כל מקרה עד סופו וצופים בכל סרט לפני פרסומו. הטיעון המלא נמצא גם בספר.