זה כבר נעשה בעבר

הממשלה העות'מאנית מתחייבת בכתב שמי שהמירו את דתם ועזבו את האסלאם לא יוצאו עוד להורג.

אחמד ביי מבטל את העבדות בתוניסיה, שנתיים לפני צרפת ותשע עשרה שנים לפני ארצות הברית.

צו הרפורמות מכריז על שוויון בין נתינים מוסלמים לנתינים שאינם מוסלמים ומבטל את מס הגולגולת שהוטל על מי שאינם מוסלמים.

הפרלמנט הטורקי מבטל את הח'ליפות.

חוק המעמד האישי אוסר על ריבוי נשים ומעניק לנשים את הזכות להתגרש בבית משפט.

ערב הסעודית מבטלת את העבדות בצו מלכותי.

מרוקו כותבת מחדש את חוק המשפחה שלה: גיל הנישואין עולה לשמונה עשרה, ואישה אינה מחויבת עוד לציית לבעלה.

מסר עמאן, שזכה לאחר מכן לתמיכת חכמי דת מכחמישים מדינות, אוסר להכריז על מוסלמים בני האסכולות המוכרות שהם כופרים.

הפוסק המייסד של הג'יהאד האסלאמי המצרי מפרסם, מתוך הכלא, התנערות מלאה מן האלימות שהתיר.

יותר ממאה ועשרים חכמי דת סונים חותמים על מכתב גלוי המפריך את טענות המדינה האסלאמית אחת לאחת, ובכלל זה את חידוש העבדות.

כמאתיים וחמישים חכמי דת ונושאי משרה מוסלמים מצהירים כי למיעוטים דתיים בארצות מוסלמיות נתונות זכויות אזרחות מלאות.

משטרת הדת הסעודית מאבדת את הסמכות לרדוף, לעצור או לחקור אדם כלשהו.

תוניסיה מבטלת את הכלל שאסר על נשים מוסלמיות להינשא לגברים שאינם מוסלמים.

נשים נוהגות כחוק בערב הסעודית. בתי הקולנוע נפתחים מחדש אחרי שלושים וחמש שנים.

האפיפיור והאימאם הגדול של אל-אזהר חותמים על מסמך האחווה האנושית, המאשר את חופש האמונה ואת האזרחות המלאה.

חכמי הדת של נהדת אל-עולמא, הארגון המוסלמי הגדול בעולם, ממליצים לגנוז את המילה כופר כשמדברים על אזרחים בני אותה ארץ.

יותר מאלף ומאתיים חכמי דת ממאה שלושים ותשע מדינות מאשרים את אמנת מכה.

ראש הליגה המוסלמית העולמית מוביל משלחת של אנשי דת בכירים לתפילה במחנה.

סודאן מבטלת את עונש המוות על עזיבת האסלאם.

איחוד האמירויות כותב מחדש את דיני המעמד האישי שלו: רצח על כבוד המשפחה הוא מעתה רצח, ותו לא.

מסגד, כנסייה ובית כנסת שווים בגודלם נפתחים סביב גן משותף אחד.