מקרה 22 מתוך 32

התסריט של היום האחרון

איור בחיתוך עץ עבור התסריט של היום האחרון

תן לאדם תפקיד במערכה האחרונה של ההיסטוריה, והוא לא יבקש ממך דבר נוסף. נבואה אינה צריכה להיות אמת כדי להניע צבאות. די שמספיק אנשים חמושים יאמינו בה, והם יסדרו את העולם כך שיתאים לתסריט. אז סכסוך שאפשר היה ליישב בעזרת מפה נעשה למלחמה שרק אלוהים רשאי לסיים.

הכפר

דאבק הוא כפר חקלאי בצפון סוריה, קילומטרים ספורים מגבול טורקיה. יש בו כמה אלפי תושבים, כמה שדות וגבעה קטנה. שום דרך חשובה אינה עוברת בו, ולשום צבא אין סיבה לחפוץ בו.

בקיץ 2014 כבשו לוחמי המדינה האסלאמית את דאבק והציבו בו חיל מצב כאילו היה עיר בירה. הם קראו על שמו לכתב העת הראשי שלהם. כל גיליון נפתח באותו משפט מפי מייסד התנועה: ניצוץ הוצת בעיראק, וחומו ילך ויגבר עד שישרוף את צבאות הצלב בדאבק. בנובמבר של אותה שנה עמד תליין רעול פנים על הגבעה שמחוץ לכפר, ראשו הכרות של עובד סיוע אמריקאי מונח לרגליו, ופנה אל נשיא ארצות הברית. הנה אנחנו, אמר, קוברים את הצלבן האמריקאי הראשון בדאבק, ומחכים בקוצר רוח לבוא שאר צבאותיכם.

הם רצו שהאמריקאים יפלשו. כדי להבין מדוע, צריך להכיר דיווח יחיד באחד משני הקבצים המהימנים ביותר של אמרות הנביא. השעה לא תבוא, נאמר בו, עד שהרומאים ינחתו באל-אעמאק או בדאבק. צבא של טובי האנשים עלי אדמות יצא ממדינה לקראתם. שליש ינוסו ולעולם לא יימחל להם. שליש ייהרגו ויהיו המעולים שבחללי האמונה. שליש ינצחו, וימשיכו לכבוש את קונסטנטינופול.

אנשי המדינה האסלאמית ניסו להחזיק ביותר מכפר. הם ניסו לביים את קץ העולם.

המקרה ממשיך

עוד 6 דקות: הסיפור שהאמינו בו, האבן והעץ, הנערה שעל שפת הנהר, פרשנות, הלקח

המנויים קוראים כל מקרה עד סופו וצופים בכל סרט לפני פרסומו. הטיעון המלא נמצא גם בספר.

המקרה הקודםהשד ואדוניו