השד ואדוניו

מלחמת קודש היא הנשק הזול ביותר שמדינאי יכול לקנות, והיחיד שאי אפשר להחזירו לנשקייה. היא תילחם באויבך עונה אחת כמעט בלי מחיר. אחר כך תביט סביב בחיפוש אחר הכופר הבא, ותמצא אותך.

הנאום במעבר ח'ייבר

בפברואר 1980 נחת מסוק סמוך למעבר ח'ייבר, על הגבול בין פקיסטן לאפגניסטן, ומתוכו יצא איש רזה בחליפת עסקים. זה היה זביגנייב בז'ז'ינסקי, היועץ לביטחון לאומי של נשיא ארצות הברית.

שישה שבועות קודם לכן פלש הצבא הסובייטי לאפגניסטן. וושינגטון ראתה בפלישה הזדמנות לתת למוסקבה וייטנאם משלה, ובז'ז'ינסקי בא לבחון את הכלי: הלוחמים והפליטים האפגנים שהתקבצו במחנות לאורך הגבול. מישהו הושיט לו רובה, והוא צולם מכוון אותו אל ההרים.

אחר כך דיבר אל קהל של גברים מזוקנים, והמצלמות תיעדו את דבריו. הארץ ההיא שם, אמר להם והצביע, היא שלהם. יום אחד ישובו אליה, כי מאבקם ינצח. שוב יהיו להם בתיהם ומסגדיהם. כי עניינכם צודק, אמר יועצו של מנהיג העולם החופשי, ואלוהים לצדכם.

הקהל שאג.

בעשור שלאחר מכן שלחה ארצות הברית להתנגדות האפגנית מיליארדי דולרים בכסף ובנשק. ערב הסעודית העמידה סכום זהה. המודיעין הצבאי של פקיסטן חילק אותו, והעדיף את הסיעות הדתיות הנוקשות ביותר. מעל דוכני הדרשה ברחבי העולם המוסלמי הוטף למלחמה כג'יהאד, ועשרות אלפי מתנדבים באו מאלג'יריה, ממצרים, מתימן וממדינות המפרץ כדי להצטרף אליה.

זה הצליח. הצבא הסובייטי נסוג בשנת 1989, וכעבור שנתיים חדלה להתקיים ברית המועצות עצמה.

המתנדבים לא שבו הביתה לעבוד את האדמה. הם למדו שאפשר להביס מעצמת על בעזרת אנשים שיש להם אמונה ורובים. אחד מהם, סעודי צעיר ועשיר שהעביר את המלחמה בסלילת דרכים ובגיוס כספים, הסיק את המסקנה המתבקשת. אם אלוהים נתן להם ניצחון על אימפריה כופרת אחת, הרי שעוד אחת עומדת על תלה.